חבקוק נ' מוסך סאלח ובניו בע"מ

פסק דין

1.תביעה בסכום של 10,000 ₪ שעילתה נזקים שלפי הטענה נגרמו לרכב התובע ע"י הנתבעת.

טענות התובע

2.ביום 20.5.09 הכניס את רכבו מדגם פיאט פונטו שנת ייצור 2004 לתיקון במוסך הנתבעת עקב תקלה בגיר שמנעה אפשרות לשלב להילוך. הרכב הובא למוסך בגרירה. ההחלטה לטפל במוסך זה דווקא, אף שלתובע לא היה עמו נסיון קודם, ואף שלא מדובר במוסך המתמחה ברכבי פיאט אלא מטפל ברכבים מסוגים שונים, נבעה מבירור עם הבעלים הקודמים של הרכב אשר לפי הנטען בדק מול מנהל העבודה במוסך האם יש עדיין אחריות על טיפול שבוצע בגיר כשלושה חודשים קודם לכן ונענה בחיוב. כמו כן לאחר בדיקה של התובע עם מנהל העבודה האם יש במוסך את הציוד והידע הנדרשים לתיקון תקלה כזו.

3.ביום 25.5.09 עדיין לא נמצא פתרון לתקלה ובגלל שלא נמצא פתרון הוצע לתובע להחליף את כל הגיר בעלות של 8,500 ₪. מתשובה זו, וממשך הזמן שחלף עד שניתנה, הבין התובע כי אין במוסך את הידע והציוד הדרושים והחליט להעביר את הטיפול למוסך מורשה של פיאט. הוא שילם למוסך עבור הבדיקה שלא הניבה תוצאות סכום של 1,000 ₪ והרכב נשלח על גבי גרר שהוזמן ומומן על ידו ממוסך הנתבעת אל מוסך מורשה. התובע לא היה במוסך הנתבעת בעת העמסת הרכב על הגרר, אך היה במוסך המורשה בעת שנפרק הרכב.

4.ביום 26.5.09 הגיע הרכב אל המוסך המורשה כאשר כל חלקי המנוע והגיר מפורקים, חלקי הגיר השונים מפוזרים בתא המטען והרכב נראה כמו גרוטאה. הרכב הועבר כאשר המנוע מחובר למקומו בצד אחד וצדו האחר מוטל על רצפת משאית הגרר. כתוצאה מכך נשברה תושבת המנוע והמנוע קיבל מכה חזקה בתחתית שגרמה לשבירת משפך השמן המצוי בתוך אגן השמן בתחתית המנוע. בנוסף, בשל העובדה שהרכב הגיע באופן זה לא היתה אפשרות לבצע במוסך המורשה בדיקות אלקטרוניות ואחרות על מנת לאתר את התקלה בגיר ולמזער את עלות התיקון והתובע נאלץ לשלם עבור החלפת גיר ותיקונים נוספים.

טענות הנתבעת

5.הנתבעת כופרת בכל הטענות. לעניין תיקון קודם בגיר אצלה, הנתבעת טוענת כי להד"ם; הרכב הוכנס למוסך ביום 22.12.08 לצורך החלפת שמן גיר ותו לא. אפילו היה מבוצע תיקון, הרי שאין אחריות על תיקונים מסוג זה לפרק זמן העולה על שלושה חודשים, בהתאם להנחיות משרד התחבורה.

6.לאחר שהרכב הוכנס לתיקון ביום 20.5.09 הוא נבדק בבדיקה ממוחשבת אשר הצביעה על בעיה רצינית בגיר שלא ניתן יהיה לבחון אותה ללא פתיחת תיבת ההילוכים, וזו אכן פורקה לאחר שנתקבל אישור התובע לכך. לאחר הפירוק ובדיקת התיבה התברר כי לא ניתן לתקן ויש צורך בהחלפת הגיר והנתבעת דרשה 6,000 ₪ על מנת לבצע זאת. התובע השיב כי הוא יכול להשיג מחיר זול יותר והוסבר לו כי יוכל לאסוף את הרכב עם ביצוע תשלום של 1,000 ₪ עבור הפירוק והבדיקות.

7.הנתבעת הדגישה כי הגרר אשר נשלח אליה היה גרר שנשלח מטעמו של התובע, וככל שיש טענות לעניין גרימת נזק למנוע בהובלה, על התובע להפנותן אל הגרר. לטענת הנתבעת היא לא הרכיבה את הגיר חזרה שכן התובע לא הסכים שהגיר יורכב על ידה.

8.הנתבעת מוסיפה וטוענת טענות טכניות, כגון שתושבת מנוע לא יכולה כלל להישבר כתוצאה מגרירה לא נכונה. טענה טכנית נוספת הינה כי משפך השמן אינו יכול להישבר אלא אם נשבר אגן השמן אשר בתוכו מצוי המשפך, וגם אז המשפך מצוי 5 ס"מ למעלה מתחתית האגן ולכן אינו יכול להיפגע בשל פגיעה של סנטימטר אחד באגן השמן כפי שעולה לטענתה מתמונות שהוצגו ע"י התובע, וגם אם היה נפגע המשפך, היה נפגע מלמטה ולא בחלקו העליון של המשפך שם נמצא הסדק שהוצג באולם.

הכרעה

9.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחנתי את הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

10.ההליך המשפטי, גם בבית המשפט לתביעות קטנות, אינו עוסק בטענות גרידא אלא בראיות. אפשר כמובן שעדותו של תובע עצמו תשמש ראיה משמעותית, לעתים ראיה יחידה, על בסיסה תינתן הכרעה. ברם, בענייננו אין די בכך. בענייננו, מדובר בנושאים שברובם הם בגדר עניינים שבמומחיות, ובכל מקרה כולם הם עניינים עובדתיים הטעונים הוכחה באמצעות ראיות בכמות ובמשקל העולים בהרבה על מה שהובא.

התובע לא הביא, למשל, אף ראיה לעניין המועד בו בוצע לטענתו התיקון בגיר, כגון חשבונית הטיפול, זימונו לעדות של בעל הרכב הקודם שביצע את הטיפול, וכיו"ב.

התובע לא הביא גם אף ראיה לעניין מצבו של הרכב בכלל, והמנוע או הגיר בפרט, עם הגעת הרכב למוסך המורשה של פיאט אליו גרר אותו. למשל, תמונות של הרכב על הגרר או לאחר ירידתו מהגרר – ויודגש לעניין זה כי התובע עצמו היה נוכח במוסך המורשה כאשר הגרר הגיע אליו ופרק את הרכב וכן כי התובע הציג תמונות של אגן השמן במנוע הרכב אותן הוא עצמו צילם - או זימונו לעדות של מי מאנשי המוסך המורשה, וכיו"ב.

התובע גם לא הביא אף ראיה – אפילו לא ראיה שאינה קבילה כגון תדפיס מאתר אינטרנט – לתמיכה בטענותיו העובדתיות, כגון ששבר במשפך השמן כן אפשרי כתוצאה ממכה כמו זו הנחזית באגן השמן, שמכה כזו באגן השמן אפשר שתיגרם מהובלה לקויה של הרכב, ששבר בתושבת המנוע או נזק כלשהו לגיר אפשר שייגרמו מהובלה לקויה של הרכב.

11.התובע גם לא התמודד עם השאלה המרכזית, כמדומני, בתביעה זו מבחינת המומחיות, והיא שאלת הקשר הסיבתי. מאחר והתובע החליף גיר ברכבו בסופו של דבר במוסך המורשה, בדיוק כפי שהוצע לו במוסך הנתבעת, ועתה הוא תובע בין השאר את עלות הגיר, הרי שמוטל עליו להוכיח כי אלמלא הובל הגיר באופן הרשלני בו הובל לטענתו, ניתן היה לתקנו ולא היה צורך בהחלפתו. הטרוניה על כך שהגיר הובל מבלי שהורכב, כשלעצמה אינה מספיקה, לא רק לאור טענת הנתבעת, שלא נסתרה, כי עשתה כן בהתאם להנחיה מפורשת מהתובע. שהרי גם אם היו אנשי הנתבעת מרכבים את הגיר טרם המשלוח ניתן היה באותה מידה לטעון כי הרכיבו את הגיר שלא כשורה, וכי כתוצאה מהרכבה קלוקלת זו לא ניתן היה לבצע את אותן בדיקות אלקטרוניות לצורך תיקון הגיר ולא היתה ברירה אלא להחליפו. כל טענה מעין זו טעונה הוכחה ולו מינימלית, וכזו לא הובאה.

12.סיכומו של דבר – אני קובע כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו ועל כן התביעה נדחית.

עם זאת, בנסיבות העניין, ולנוכח ספקות מסויימים בקשר לתום ליבו של המוסך בהתנהלותו בתביעה זו – אין צו להוצאות.